13:07 21/02/2018
דף הבית > התוכניות שלנו > היום הזה עם אמיר איבגי > תיאטרון האבסורד: האמת מאחרי תקציב התרבות הערבית בישראל

תיאטרון האבסורד: האמת מאחרי תקציב התרבות הערבית בישראל

תיאטרון 'אל מידאן', התיאטרון הערבי בחיפה, עתר השבוע לבג"ץ. כבר שנתיים שמשרד התרבות לא מעביר לתיאטרון כספי תמיכה, כמיליון שקלים בשנה. תזכורת קצרה: זה קרה אחרי שהתיאטרון התעקש להמשיך להציג על הבמה שלו את ההצגה "הזמן המקביל" המבוססת על חייו של המחבל ואליד דקה שהורשע בחטיפה וברצח של החייל משה תמם זכרו לברכה. או כמו שבמאי ההצגה הגדיר את המחבל הזה בזמנו: "איש נפלא ואמיץ".

למי ששכח המחבל המרשים הזה שהבמאי מדבר עליו, הרשים גם את ח"כ באסל גטאס שניסה להבריח לו טלפונים סלולריים לכלא – ונשלח גם הוא מאחרי הסורגים שיוכל להתרשם יותר מקרוב.

ומכאן לימינו: בעתירה שלהם השבוע טוענים אנשי 'אל מידאן' שהסיפור הוא בכלל לא ההצגה על המחבל ואליד דקה. הכל בגלל שאנחנו ערבים. לפני שנראה כיצד עוד שרת התרבות מירי רגב רודפת את התרבות הערבית בישראל – הנה מה שאנשי אל מידאן כותבים בעתירה שלהם לבג"ץ:

"אי העברת כספי התמיכה לעותרת (התיאטרון) וזאת לאור דעותיה של שרת התרבות – משמעה הדרה של תיאטרונים ערבים – ובייחוד הדרתו של המגזר הערבי במדינה".

"המגזר הערבי הינו מיעוט במדינת ישראל אשר מבקש לצרוך הצגות ומעשים אומנותיים בשפה הערבית. פגיעה בתיאטרון תהווה אף פגיעה במגזר הערבי במדינה – לאור העובדה כי מדובר בתיאטרון הערבי המרכזי במדינה".

אז האם באמת שרת התרבות מירי רגב רודפת את התרבות הערבית, פוגעת במגזר ומונעת ממנו תקציבים – הכל בגלל דעותיה? כדרכנו ניתן לעובדות לדבר.

הנה תקציב התרבות הערבית בשנים האחרונות. יש ספר תקציב – אפשר לפתוח ולקרוא. מספרים: שנת 2014, שנה לפני שמונתה רגב לשרה עמד תקציב התרבות הערבית על 11.5 מיליון שקלים, שנה אחר כך, 2015, רגב – מתמנה לשרה תקציב התרבות הערבית עולה ל-20 מיליון שקלים, וממשיך לעלות בהדרגה, השנה 28 מיליון ובשנה הבאה 34 מיליון.

זה תקציב התרבות הערבית. למשרד התרבות יש מהשנה שעברה גם תקנה שמעניקה תקציב סל תרבות עירוני לרשויות מקומיות. במסגרת הזאת יקבלו הרשויות הערביות לעוד 15 מליון שקלים – שהם 35 אחוזים מהתקציב.

לא במקרה מוצאים את עצמם אנשי אל מידאן לבד בסיפור הזה ועם תיאטרון על סף סגירה. הנה, שנתיים הם לא מקבלים כסף, תיאטרון ערבי מרכזי הם קוראים לעצמם. אין מחאה במגזר הערבי, גם העמיתים בתיאטרון הישראלי אדישים. גם הם מבינים שהתרבות הערבית היא כנראה הדבר האחרון שמעניין את אנשי אל מידאן שהחליטו להפוך את המחבל ואליד דאקה לדגל המאבק העלאק תרבותי שלהם.

אל מידאן הם לא תיאטרון ערבי ישראלי. שימו לב להגדרה העצמית שמספק בכנות רבה – יושב ראש התיאטרון: "התיאטרון הלאומי הפלסטיני".

אז כך נראה תיאטרון האבסורד של אל מידאן: יושב ראש מוסד תרבותי בישראל שפונה למשרד התרבות של מדינת ישראל כדי לקבל מכספי משלם המיסים הישראלי לצורך מימון התיאטרון הלאומי הפלסטיני – וכשזה לא קורה, הוא מגיש עתירה לבג"צ ומבקש סעד מהצדק הישראלי. מה נאמר, אפילו לחוצפה הישראלית המפורסמת יש דבר אחד או שניים ללמוד מהחוצפה הפלסטינית הזאת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.