6:40 20/06/2018
דף הבית > התוכניות שלנו > הרמב"ם היומי > הרמב"ם היומי – הלכות ציציות, פרק ב'

הרמב"ם היומי – הלכות ציציות, פרק ב'

"לבדוק בציציות" זה ביטוי ציורי שמתאר ירידה לפרטים, לפעמים עד כדי חטטנות. אבל אם לרגע תבדקו אנשים בציציות שלהם במשמעות המילולית של הביטוי הזה, תראו שהציצית עשויה לרוב משמונה חוטי צמר לבנים, כשבחלק הקרוב אל הבגד ישנם בחוטים קשרים וחוט שמלופף על החוטים וכורך אותם יחד.

אבל התורה מתארת רכיב נוסף שאמור להיות חלק מהציצית, והוא פתיל תכלת. למה הפתיל הזה חסר מרוב הציציות? בגלל שהתכלת המדוברת היא צבע מיוחד שבשלב כלשהו בגלות, אבדה מאתנו היכולת להשתמש בו, ומאז גם אבדה המסורת המדויקת לגבי זיהויו. בדורות האחרונים נעשו כמה ניסיונות לברר מהי התכלת המדוברת, ולפי אחת הדעות מדובר בצבע שמופק מחילזון ימי בשם 'ארגמון קהה קוצים'. ישנם היום אנשים שהולכים עם ציציות שבהן פתיל צבוע בצבעו של החילזון הזה.

חז"ל אומרים שהתכלת שבציצית מזכירה לנו במראה שלה את הים ואת השמים, היא מין חלון בתוך חיי היום יום אל השמיימיות.

למעשה, מקור ה"כחול-לבן" שלנו, צבעי הדגל, הוא בחוטי הציצית, הלבן והתכלת. הסופר מרדכי בן הלל, מתאר את מסיבת יום ההולדת המאה של מונטיפיורי בשנת 1884 וכותב, "ובה בפעם הראשונה גילינו לפני הקהל הרחב את צבעינו הלאומיים, כי רבים לא ידעו כי תכלת ולבן הם צבעי עמנו".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.